التعليم العربي: الاحتياجات والمعيقات والمطالب- لجنة متابعة قضايا التعليم

التعليم العربي: الاحتياجات والمعيقات والمطالب- لجنة متابعة قضايا التعليم

ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי

החינוך הערבי: צרכים, חסמים ודרישות

אוגוסט 2019

ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים הבאה תשע”ט – 2019\20 במערכת החינוך בחברה הערבית

 

המסמך הוצג בכנס הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות, ירושלים- 25-27 ביוני 2019 ובישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, שהתקיימה ב-  5.8.2019.

 

החינוך הערבי: תמונת מצב

 

  •  בשנה”ל 2018/2019 (תשע”ט) לומדים במערכת החינוך הערבי יותר מ-555,035 תלמידים ערביים, המהווים כ-%25 מכלל התלמידים בישראל.
  •  ע”פ חלוקת משרד החינוך לומדים במערכת החינוך הערבי 395,188 תלמידים, המהווים 17.7% מכלל אחוז התלמידים במערכת החינוך, 118,462 תלמידים במערכת החינוך הערבי הבדואי, המהווים 5.2%, 41,385 תלמידים במערכת החינוך הערבי הדרוזי והצ’רקסי, המהווים 1.9%;
  •  כ %20 מהתלמידים הערביים לומדים בשלב הגיל הרך, %50 בבתי ספר יסודיים, 15% בחטיבות הביניים ו-%15 בבתי הספר התיכוניים;
  •  כ- 49,000 סטודנטים בישראל, כ- 25000 סטודנטים בחו”ל  ומספר מרצים קטן (כ- 1%).

 

תמונת מצב 

 

  • 65% מהתלמידים הערבים השתייכו למשקי בית מהחמשון התחתון ו- 23% למשק בית מהחמשון השני.
  • 7% מהתלמידים הערבים מתגוררים בישובים מוחלשים, לצד תלמידים שמתגוררים בשכונות עוני בערים המעורבות.
  • הוצאות פרטיות על חינוך ילדים לחודש: יהודים – 749 ש”ח, ערבים – 296 ש”ח.
יהודים ערבים
749 ₪ 296 ₪

 

 

 

 

 

 

 

פערים 

 

  •  תקציב: ממוצע ההשקעה בתלמיד ערבי נמוכה ב 6500 ₪ מתלמיד יהודי, במיוחד בחטיבה העליונה.
  •  ניתוח דוחות השקיפות מלמדים שחסר בחינוך הערבי כ- 2.5 מיליארד ₪
  •  שעות הוראה (2018-2019): חסרים 140,000 שעות (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרץ 2019).
  •  כיתות: חסרות כ- 4500 כיתות לימוד וגני ילדים. בנגב: הכרה בצורך: 1200 כיתות לימוד.

 

סך הכול חטיבת ביניים חטיבה עליונה
כללי 10.8 7.6 8.5
ממלכתי כללי היהודי 10.6 7.8 7.6
ממלכתי דתי 8.9 5.5 5.2
ממלכתי ערבי 11.3 9.3 10.4
החינוך החרדי 12.9 14.1

ממוצע תלמידים למורה 2018-2019

 

   סך הכול חטיבה עליונה
כללי 69.6 78.2
ממלכתי כללי היהודי 75.6 89.2
ממלכתי דתי 76.1 97.6
ממלכתי ערבי  70.8 7.6
החינוך החרדי 46.6 38.1

ממוצע שעות לכיתה 2018-2019

 

 

 

שעות עבודה שבועיות –מגמות אלפים

2018/19 שינוי שנתי

2010/11

2018/19

שינוי שנתי

2017/18

2018/19

כללי 5431

5.4 מיליון

5.4 4.3
עברי 4100.1 5.7 5.2
ערבי 1330.9 4.8 1.7

 

 

 

 

 

 

 

 

השקעה ממשלתית נמוכה בתשתיות

  • תקציב השיפוצים וההצטיידות שמעמיד משרד החינוך לרשויות המקומיות זעום ואינו מספיק לתחזוקה נורמאלית של מוסדות החינוך.
  • חלק גדול מבתי הספר וגני הילדים  נעדר תשתיות היקפיות מתקני משחק אולמות ספורט וכד’.
  • מחסור גדול מאוד בציוד הבסיסי של המעבדות וחדרי הלימוד.

 

תכניות לימוד

 

  • תכניות לימוד שמתעלמות מהתכנים הזהותיים של החברה הערבית: אזרחות והיסטוריה כדוגמה.
  • בשנים האחרונות ישנה נסיגה בתוכניות הלימודים וספרי הלימוד לימוד יחסית לשנים קודמות.
  • היעדר ייצוג הולם ושוויוני בתהליך הכנת תכניות לימוד, לרבות בייעוץ המקצועי-אקדמי. העדר דיאלוג ושיתוף של החברה הערבית.
  • פיילוטים רבים לתוכניות בניסוי לא כוללים אף בית ספר ערבי.
  • נסיגה כללית בערכים דמוקרטיים בתוכניות לימוד בישראל. זה פוגע בחינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים.
  • בהרבה מקצועות אין מפמ”ר ערבי (אזרחות, גיאוגרפיה וכו’)

 

 

 

 

 

 

 

פערים בהישגים

  • אחוז הזכאות לבגרות מתלמידי י”ב: 64% ערבים, כללי: 68% , חינוך עברי 70.8% ובלי החרדים  79.1%.
  • הפערים נשמרים על אף העלייה בחברה הערבית.
  • רק 41% מתעודות הבגרות באיכות שמאפשרת קבלת לאקדמיה לעומת 53% בחברה היהודית.
  • פער של 100 נקודות בפסיכומטרי
  • פער של כ- 100 נקודות במבחן פיז”ה. 12% היהודים מגיעים לציונים גבוהים ורק  1% מהערבים.
  • נהוג לפרש פער של 30 נקודות בפיז”ה כשווה ערך שנה אחת של לימוד.

 המשמעות פער של יותר מ- 3 שנים בין יהודים לערבים

 

מערכת החינוך הבלתי פורמאלי: תכנית אתגרים

  • חלק גדול מהתוכניות הנמצאות במסלול הירוק אינן מתאימות לחברה הערבית ויש מקום לבחון מחדש את התכנים והתאמתם לצרכים.
  • מחסור בתשתיות פיזיות ומתקנים מתאימים לחינוך הבלתי פורמלי.
  • אין מספיק מסגרות בלתי פורמליות לטיפול בבני נוער בסיכון.
  • השכבות החלשות בחברה אינן משתלבות מספיק בתוכניות הבלתי פורמאליות.
  • מרבית התוכניות הקיימות מתורגמות מעברית בלי שתיעשה בהן התאמה תרבותית-חברתית לצרכי החברה הערבית.
  • תקציבי ארגוני הנוער לא מחולקים בשל אי חתימה על התקנות.

 

הוראת השפה הערבית בחברה הערבית ובחברה היהודית

 

  •  השפה הערבית – אחריות כלל המורים ובתי הספר.
  •  השקעה בהכשרת מורים ביסודי . חלק מהמורים לא קיבלו הכשרה בסיסית בערבית. זה מחייב התערבות מידית.
  •  הרחבת היקף לימודי הערבית בבתי ספר, במיוחד בחט”ב הביניים ובחט”ב העליונה.
  •  ספרות פלסטינית: הרחבת העיסוק בספרות הפלסטינית.
  •  הרחבת הוראת הערבית בחברה היהודית.
  •  להנכיח את החברה הערבית בחינוך היהודי.

 

 

דרישותינו

 

תקציב דיפרנציאלי 

  •  הרחבת תכנית התקצוב הדיפרנציאלי לחטיבות העליונות. ע”פ פרסום משרד החינוך, יושקע סכום של 500 מיליון ₪ בחמש שנים, החל משנת הלימודים 2018-2019. בשנת הלימודים הנוכחית הושקעו רק 50 מיליון ₪ לתלמידים בכיתות י’ ב-100 בתי ספר.
  •  כיום, הפער בהקצאה בין תלמיד יהודי לבין תלמיד ערבי בבתי ספר תיכוניים עומד על 6500 ₪ בשנה.
  •  קביעת קריטריונים ברורים לחלוקת סלי הטיפוח כך שהחברה הערבית תקבל העדפה מתקנת לסגירת הפערים שנוצרו.
  •  תגבור שירותי החינוך המשלימים כגון קב”סים, פסיכולוגים, יועצים חינוכיים וכד’.
  •  השוואות תקצוב החינוך המוכר הלא רשמי בבתי הספר הפרטיים הערביים לכללי התקצוב של החינוך הממלכתי.
  •  תכנית חומש לישובים עם בעיות מיוחדות והישגים נמוכים מאוד בעיקר בנגב  ובשובים מוחלשים מאוד במקומות שונים בארץ.

 

דרישותינו

 

חדרי לימוד 

  • לשריין תקציב קבוע מראש לבניית 800 כיתות לימוד חדשות מדי שנה בישובים הערביים.
  • תקצוב סך של 200 מיליון ₪ לשיפוצי בתי ספר לקראת שנת הלימודים הבאה וכן קביעת קריטריונים דיפרנציאליים לחלוקת תקציב השיפוצים שיביא בחשבון את מצב הרשות המקומית.
  •  הגברת תקצוב חידוש מבנים בישובים  הערביים ושיפור הסביבה הלימודית בבתי הספר וגנ”י.
  • מציאת פתרון למחסור בקרקעות לבינוי מוסדות חינוך מול רשות מקרקעי ישראל וקק”ל.
  •  מיפי לחסמים בפני ביצוע תכניות לבניית בתי ספר ומקנים חינוך, ספורט ותרבות. תכנית לפתרון הבעיות.

 

 

 

 

מה אנחנו דורשים

 

תכניות ותכני לימוד 

  • שינוי מדיניות לגבי תכניות לימוד בעיקר במקצועות מעצבי זהות
  • התאמת התכנים בתוכנית אתגרים לצרכי החברה הערבית.
  •  השכלה גבוהה: דיאלוג למתן מענים לצרכים של החברה הערבית
  •  דיאלוג אמתי לגבי מעמד החינוך הערבי ובדרישה להקמת מזכירות פדגוגית כמו בממשלתי דתי.
  •  חיזוק החינוך לדמוקרטיה ונגד גזענות.
  •  מאבק באלימות דרך תכניות מהגן ועד התיכון שבמרכזה חיזוק החינוך לזהות ושייכות, קליטת בני נוער בסיכון (שיעורם מגיע בחלק מהישובים ליותר משליש) דרך תכניות ומסגרות משמעותיות ועוד.

 

חינוך בלתי פורמלי 

  • הרחבת הפעילות במיוחד בקרב בני נוער במצוקה .
  • העברת התקציבים שהובטחו לארגוני הנוער הפעילים בחברה הערבית , וסיוע המשרד בבניית תנועות נוער ערביות הפועלות לקידום מנהיגות, סובלנות וערכים בחברה הערבית.
  •  תכניות למאבק באלימות עם דגש עם חינוך לזהות, שייכות ואקטיביזם.
  • פתרון לסוגיות נקודתיות שנתגלו בתוכנית אתגרים כגון נושא ההסעות, ההתקשרויות וכד’.
  • פתרון לבעיות של התלמידים הערבים בערים מעורבות (רשמים מהסיור מלוד).
  • פתרונות למצב החינוך הבלתי פורמלי בנגב.
  • תכניות מיוחדות לבני נוער בסיכון
  • חיזוק התשתית הארגונית לחינוך הבלתי פורמאלי.

 

 

השפה הערבית

  •  גיבוש תכנית מיוחדת לחיזוק והרחבת הוראת השפה הערבית בכל הגילאים, במיוחד בתחום הספרות הפלסטינית;
  •  ההכרזה על שנת הלימודית הבאה כשנת השפה הערבית אשר תצוין בבתי ספר בתוכניות מיוחדות וגיבוש תכנית מיוחדת בתחום והקצאת תקציב ייעודי ;
  •  בניית תכנית הדרכה והעצמה למורים, במיוחד בשלב היסודי ובעיקר בניית תכניות להכשרה למורים שאין להם תואר בשפה הערבית.
  •  מקצועות לימוד שונים: להבטיח שפה ערבית תקנית בספר לימוד שונים, השתלמויות לכלל המורים בשפה הערבית, תרגום חומרי לימוד ובחינות בצורה מלאה ועוד.
  •  תרגום לערבית תקנית למסמכי ופרסומי המשרד השונים.
  • הרחבת הוראת הערבית בבתי ספר יהודים. הבטחת ייצוג הולם לערבים ולתרבות הערבית בכלל והפלסטינית בפרט בחינוך העברי.

דרישות

 

  • מיפוי צרכים של החינוך הערבי בערבים מעורבות.
  • טיפול בצרכים המיוחדים בתחום הבינוי והקמת בתי ספר חדשים בחינוך הערבי במיוחד בערים כמו לוד, עכו, יפו.
  • חיזוק מחלקות החינוך והנוער ברשויות ערביות.