ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי
החינוך הערבי: צרכים, חסמים ודרישות
אוגוסט 2019
ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים הבאה תשע”ט – 2019\20 במערכת החינוך בחברה הערבית
המסמך הוצג בכנס הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות, ירושלים- 25-27 ביוני 2019 ובישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, שהתקיימה ב- 5.8.2019.
החינוך הערבי: תמונת מצב
- בשנה”ל 2018/2019 (תשע”ט) לומדים במערכת החינוך הערבי יותר מ-555,035 תלמידים ערביים, המהווים כ-%25 מכלל התלמידים בישראל.
- ע”פ חלוקת משרד החינוך לומדים במערכת החינוך הערבי 395,188 תלמידים, המהווים 17.7% מכלל אחוז התלמידים במערכת החינוך, 118,462 תלמידים במערכת החינוך הערבי הבדואי, המהווים 5.2%, 41,385 תלמידים במערכת החינוך הערבי הדרוזי והצ’רקסי, המהווים 1.9%;
- כ %20 מהתלמידים הערביים לומדים בשלב הגיל הרך, %50 בבתי ספר יסודיים, 15% בחטיבות הביניים ו-%15 בבתי הספר התיכוניים;
- כ- 49,000 סטודנטים בישראל, כ- 25000 סטודנטים בחו”ל ומספר מרצים קטן (כ- 1%).
תמונת מצב
- 65% מהתלמידים הערבים השתייכו למשקי בית מהחמשון התחתון ו- 23% למשק בית מהחמשון השני.
- 7% מהתלמידים הערבים מתגוררים בישובים מוחלשים, לצד תלמידים שמתגוררים בשכונות עוני בערים המעורבות.
- הוצאות פרטיות על חינוך ילדים לחודש: יהודים – 749 ש”ח, ערבים – 296 ש”ח.
| יהודים | ערבים |
| 749 ₪ | 296 ₪ |
פערים
- תקציב: ממוצע ההשקעה בתלמיד ערבי נמוכה ב 6500 ₪ מתלמיד יהודי, במיוחד בחטיבה העליונה.
- ניתוח דוחות השקיפות מלמדים שחסר בחינוך הערבי כ- 2.5 מיליארד ₪
- שעות הוראה (2018-2019): חסרים 140,000 שעות (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרץ 2019).
- כיתות: חסרות כ- 4500 כיתות לימוד וגני ילדים. בנגב: הכרה בצורך: 1200 כיתות לימוד.
| סך הכול | חטיבת ביניים | חטיבה עליונה | |
| כללי | 10.8 | 7.6 | 8.5 |
| ממלכתי כללי היהודי | 10.6 | 7.8 | 7.6 |
| ממלכתי דתי | 8.9 | 5.5 | 5.2 |
| ממלכתי ערבי | 11.3 | 9.3 | 10.4 |
| החינוך החרדי | 12.9 | – | 14.1 |
ממוצע תלמידים למורה 2018-2019
| סך הכול | חטיבה עליונה | |
| כללי | 69.6 | 78.2 |
| ממלכתי כללי היהודי | 75.6 | 89.2 |
| ממלכתי דתי | 76.1 | 97.6 |
| ממלכתי ערבי | 70.8 | 7.6 |
| החינוך החרדי | 46.6 | 38.1 |
ממוצע שעות לכיתה 2018-2019
שעות עבודה שבועיות –מגמות אלפים
| 2018/19 | שינוי שנתי
2010/11 2018/19 |
שינוי שנתי
2017/18 2018/19 |
|
| כללי | 5431
5.4 מיליון |
5.4 | 4.3 |
| עברי | 4100.1 | 5.7 | 5.2 |
| ערבי | 1330.9 | 4.8 | 1.7 |
השקעה ממשלתית נמוכה בתשתיות
- תקציב השיפוצים וההצטיידות שמעמיד משרד החינוך לרשויות המקומיות זעום ואינו מספיק לתחזוקה נורמאלית של מוסדות החינוך.
- חלק גדול מבתי הספר וגני הילדים נעדר תשתיות היקפיות מתקני משחק אולמות ספורט וכד’.
- מחסור גדול מאוד בציוד הבסיסי של המעבדות וחדרי הלימוד.
תכניות לימוד
- תכניות לימוד שמתעלמות מהתכנים הזהותיים של החברה הערבית: אזרחות והיסטוריה כדוגמה.
- בשנים האחרונות ישנה נסיגה בתוכניות הלימודים וספרי הלימוד לימוד יחסית לשנים קודמות.
- היעדר ייצוג הולם ושוויוני בתהליך הכנת תכניות לימוד, לרבות בייעוץ המקצועי-אקדמי. העדר דיאלוג ושיתוף של החברה הערבית.
- פיילוטים רבים לתוכניות בניסוי לא כוללים אף בית ספר ערבי.
- נסיגה כללית בערכים דמוקרטיים בתוכניות לימוד בישראל. זה פוגע בחינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים.
- בהרבה מקצועות אין מפמ”ר ערבי (אזרחות, גיאוגרפיה וכו’)
פערים בהישגים
- אחוז הזכאות לבגרות מתלמידי י”ב: 64% ערבים, כללי: 68% , חינוך עברי 70.8% ובלי החרדים 79.1%.
- הפערים נשמרים על אף העלייה בחברה הערבית.
- רק 41% מתעודות הבגרות באיכות שמאפשרת קבלת לאקדמיה לעומת 53% בחברה היהודית.
- פער של 100 נקודות בפסיכומטרי
- פער של כ- 100 נקודות במבחן פיז”ה. 12% היהודים מגיעים לציונים גבוהים ורק 1% מהערבים.
- נהוג לפרש פער של 30 נקודות בפיז”ה כשווה ערך שנה אחת של לימוד.
המשמעות פער של יותר מ- 3 שנים בין יהודים לערבים
מערכת החינוך הבלתי פורמאלי: תכנית אתגרים
- חלק גדול מהתוכניות הנמצאות במסלול הירוק אינן מתאימות לחברה הערבית ויש מקום לבחון מחדש את התכנים והתאמתם לצרכים.
- מחסור בתשתיות פיזיות ומתקנים מתאימים לחינוך הבלתי פורמלי.
- אין מספיק מסגרות בלתי פורמליות לטיפול בבני נוער בסיכון.
- השכבות החלשות בחברה אינן משתלבות מספיק בתוכניות הבלתי פורמאליות.
- מרבית התוכניות הקיימות מתורגמות מעברית בלי שתיעשה בהן התאמה תרבותית-חברתית לצרכי החברה הערבית.
- תקציבי ארגוני הנוער לא מחולקים בשל אי חתימה על התקנות.
הוראת השפה הערבית בחברה הערבית ובחברה היהודית
- השפה הערבית – אחריות כלל המורים ובתי הספר.
- השקעה בהכשרת מורים ביסודי . חלק מהמורים לא קיבלו הכשרה בסיסית בערבית. זה מחייב התערבות מידית.
- הרחבת היקף לימודי הערבית בבתי ספר, במיוחד בחט”ב הביניים ובחט”ב העליונה.
- ספרות פלסטינית: הרחבת העיסוק בספרות הפלסטינית.
- הרחבת הוראת הערבית בחברה היהודית.
- להנכיח את החברה הערבית בחינוך היהודי.
דרישותינו
תקציב דיפרנציאלי
- הרחבת תכנית התקצוב הדיפרנציאלי לחטיבות העליונות. ע”פ פרסום משרד החינוך, יושקע סכום של 500 מיליון ₪ בחמש שנים, החל משנת הלימודים 2018-2019. בשנת הלימודים הנוכחית הושקעו רק 50 מיליון ₪ לתלמידים בכיתות י’ ב-100 בתי ספר.
- כיום, הפער בהקצאה בין תלמיד יהודי לבין תלמיד ערבי בבתי ספר תיכוניים עומד על 6500 ₪ בשנה.
- קביעת קריטריונים ברורים לחלוקת סלי הטיפוח כך שהחברה הערבית תקבל העדפה מתקנת לסגירת הפערים שנוצרו.
- תגבור שירותי החינוך המשלימים כגון קב”סים, פסיכולוגים, יועצים חינוכיים וכד’.
- השוואות תקצוב החינוך המוכר הלא רשמי בבתי הספר הפרטיים הערביים לכללי התקצוב של החינוך הממלכתי.
- תכנית חומש לישובים עם בעיות מיוחדות והישגים נמוכים מאוד בעיקר בנגב ובשובים מוחלשים מאוד במקומות שונים בארץ.
דרישותינו
חדרי לימוד
- לשריין תקציב קבוע מראש לבניית 800 כיתות לימוד חדשות מדי שנה בישובים הערביים.
- תקצוב סך של 200 מיליון ₪ לשיפוצי בתי ספר לקראת שנת הלימודים הבאה וכן קביעת קריטריונים דיפרנציאליים לחלוקת תקציב השיפוצים שיביא בחשבון את מצב הרשות המקומית.
- הגברת תקצוב חידוש מבנים בישובים הערביים ושיפור הסביבה הלימודית בבתי הספר וגנ”י.
- מציאת פתרון למחסור בקרקעות לבינוי מוסדות חינוך מול רשות מקרקעי ישראל וקק”ל.
- מיפי לחסמים בפני ביצוע תכניות לבניית בתי ספר ומקנים חינוך, ספורט ותרבות. תכנית לפתרון הבעיות.
מה אנחנו דורשים
תכניות ותכני לימוד
- שינוי מדיניות לגבי תכניות לימוד בעיקר במקצועות מעצבי זהות
- התאמת התכנים בתוכנית אתגרים לצרכי החברה הערבית.
- השכלה גבוהה: דיאלוג למתן מענים לצרכים של החברה הערבית
- דיאלוג אמתי לגבי מעמד החינוך הערבי ובדרישה להקמת מזכירות פדגוגית כמו בממשלתי דתי.
- חיזוק החינוך לדמוקרטיה ונגד גזענות.
- מאבק באלימות דרך תכניות מהגן ועד התיכון שבמרכזה חיזוק החינוך לזהות ושייכות, קליטת בני נוער בסיכון (שיעורם מגיע בחלק מהישובים ליותר משליש) דרך תכניות ומסגרות משמעותיות ועוד.
חינוך בלתי פורמלי
- הרחבת הפעילות במיוחד בקרב בני נוער במצוקה .
- העברת התקציבים שהובטחו לארגוני הנוער הפעילים בחברה הערבית , וסיוע המשרד בבניית תנועות נוער ערביות הפועלות לקידום מנהיגות, סובלנות וערכים בחברה הערבית.
- תכניות למאבק באלימות עם דגש עם חינוך לזהות, שייכות ואקטיביזם.
- פתרון לסוגיות נקודתיות שנתגלו בתוכנית אתגרים כגון נושא ההסעות, ההתקשרויות וכד’.
- פתרון לבעיות של התלמידים הערבים בערים מעורבות (רשמים מהסיור מלוד).
- פתרונות למצב החינוך הבלתי פורמלי בנגב.
- תכניות מיוחדות לבני נוער בסיכון
- חיזוק התשתית הארגונית לחינוך הבלתי פורמאלי.
השפה הערבית
- גיבוש תכנית מיוחדת לחיזוק והרחבת הוראת השפה הערבית בכל הגילאים, במיוחד בתחום הספרות הפלסטינית;
- ההכרזה על שנת הלימודית הבאה כשנת השפה הערבית אשר תצוין בבתי ספר בתוכניות מיוחדות וגיבוש תכנית מיוחדת בתחום והקצאת תקציב ייעודי ;
- בניית תכנית הדרכה והעצמה למורים, במיוחד בשלב היסודי ובעיקר בניית תכניות להכשרה למורים שאין להם תואר בשפה הערבית.
- מקצועות לימוד שונים: להבטיח שפה ערבית תקנית בספר לימוד שונים, השתלמויות לכלל המורים בשפה הערבית, תרגום חומרי לימוד ובחינות בצורה מלאה ועוד.
- תרגום לערבית תקנית למסמכי ופרסומי המשרד השונים.
- הרחבת הוראת הערבית בבתי ספר יהודים. הבטחת ייצוג הולם לערבים ולתרבות הערבית בכלל והפלסטינית בפרט בחינוך העברי.
דרישות
- מיפוי צרכים של החינוך הערבי בערבים מעורבות.
- טיפול בצרכים המיוחדים בתחום הבינוי והקמת בתי ספר חדשים בחינוך הערבי במיוחד בערים כמו לוד, עכו, יפו.
- חיזוק מחלקות החינוך והנוער ברשויות ערביות.
