נייר עמדה: הבחינה הפסיכומטרית כמכשול בפני השכלה גבוהה בחברה הערבית

הבחינה הפסיכומטרית כמכשול בפני השכלה גבוהה בחברה הערבית: תמונת מצב, בעיות והמלצות

“אין ספק שבחינת הכניסה הפסיכומטרית מהווה את המכשול המרכזי החוסם את כניסת הערבים למוסדות להשכלה גבוהה… לסטודנט היהודי קיימת עדיפות על פני הסטודנט הערבי בכל המקצועות

(מתוך דו”ח ועדת המשנה של ות”ת לקידום ההשכלה הגבוהה בקרב האוכלוסייה הערבית, 2001)

הפער בין נבחנים ערבים ליהודים בבחינה הפסיכומטרית

השנה

נבחנו בשפה הערבית

נבחנו בשפה העברית

הפער

1991

438

554

116

1992

437

552

115

1993

438

556

118

1994

442

557

115

1995

436

555

119

1996

435

556

121

1997

430

556

126

1998

431

554

123

1999

435

560

125

2000

434

560

126

2004

462

567

105

2005

459

563

104

2006

460

564

104

2007

455

565

107

2008

455

564

109

2009

456

564

108

  • · רקע

מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ פיתחו את הבחינה הפסיכומטרית ככלי לניבוי הצלחתם של הנרשמים ללימודים בלימודיהם האקדמיים. משקלה היחסי של הבחינה הפסיכומטרית משמעותי ביותר, אף כי מחקרים אמפיריים שנערכו לפני שנים אחדות (יוגב ואיילון, 2000) הוכיחו שאמצעי ניבוי זה הינו אמצעי פגום, אשר נכשל בהערכת סיכויי ההצלחה של מועמדים הבאים מרקע סוציו-אקונומי נמוך.

יש בבחינה הפסיכומטרית מימד של הטיה תרבותית, הפוגע בסיכויי ההצלחה של רבים מהמועמדים המגיעים מרקע תרבותי וחברתי שונה מזה השולט בחברה, ובמיוחד בסיכוייהם של מועמדים ערבים ובני עיירות הפיתוח.

הבחינה הפסיכומטרית נחשבת בעיני הציבור הערבי למכשיר סינון המופעל בעיקר כלפי המועמדים הערבים והמהווה חלק ממערכת סינון רחבה יותר, הפוגעת באזרחים הערבים בישראל.

שיעור הזכאות לתעודת בגרות

אחוז הזכאות בחינוך העברי (באחוזים)

אחוז הזכאות בחינוך הערבי (באחוזים)

הפער (באחוזים)

09/2008

61.8

34.2

כ-28

08/2007

59.8

32

כ-28

07/2006

61.3

32.4

כ-29

06/2005

58.7

34.5

כ-25

05/2004

כ-57

כ-32

כ-25

04/2003

58.4

38.8

19.6

03/2002

57

36.3

21.7

02/2001

56.1

34

22.1

01/2000

52.4

33.1

19.3

00/1999

49.2

29

20.2

שיעור העומדים (מבין הזכאים) בדרישות הסף של האוניברסיטאות

בוגרים יהודים (באחוזים)

בוגרים ערביים (באחוזים)

הפער (באחוזים)

06/2005

88.9

79.6

9

05/2004

87.5

74

13.5

2003/04

86

75.9

10

2002/03

86.7

71.8

15

2001/02

87.3

71.8

16

  • · האם הבחינה אכן מנבאת הצלחה?

מדינת ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם שאימצו את שיטת הציון המשוקלל (בחינת בגרות ובחינה פסיכומטרית). מרבית המדינות המערביות נוהגות לאמץ מדיניות קבלה המסתמכת על תוצאות בחינות הבגרות בלבד.

במספר רב של מדינות אימצו לא מכבר שיטה על פיה הקבלה והמיון נערכים במהלך הלימודים האקדמיים עצמם ולא, כמקובל בישראל, לפני תחילתם.

מחקרים רבים העוסקים הראו באופן מובהק כי היכולת של הבחינה הפסיכומטרית לנבא סיכויי הצלחה בלימודים הינה מוגבלת וחלשה (43 אחוזי דיוק לעומת 37 אחוזי דיוק לבחינת הבגרות, לעומת 55% לשתיהן יחד). הבחינה אינה יכולה לנבא את הצלחת התלמידים אשר נדחו.

הבחינה הפסיכומטרית אינה חושפת את מרכיב המוטיבציה, הנחשב למרכיב מכריע במידת הצלחתם של סטודנטים באוניברסיטאות. וידוע כי סטודנטים מרקע כלכלי וחברתי נמוך ומקבוצות מקופחות בחברה נוטים בדרך כלל להגיע למוסדות האקדמיים עם מוטיבציה גבוהה יותר להצלחה לימודית.

“הבחינה הפסיכוטכנית מהווה חסם עיקרי בפני נגישות הצעירים הערבים למוסדות להשכלה גבוהה בישראל, שכן היא כוללת היבטים מפלים כלפיהם והטיה תרבותית מובהקת המשפיעה על מהימנותה ועל יכולתה למיין נבחנים ולנבא את הצלחתם. ביטול הבחינה הוא הדרישה העיקרית..”

(מתוך נייר מחקר “המבחן הפסיכומטרי: כלי למיון או להדרה?”, 2009)

  • · הטייה תרבותית והנצחת פערים

מבדיקת הרקע התרבותי של מועמדים אשר הבחינה הפסיכומטרית כשלה בניבוי הצלחותיהם, נראה כי מדובר בעיקר במועמדים בעלי רקע תרבותי שונה מזה המאפיין את הזרם המרכזי בחברה (אל-חאג’, 1999).

על אף העלייה הכמותית והאיכותית היחסית ברמת החינוך הערבי בעשור האחרון, הבחינה הפסיכומטרית ממשיכה להניב לאורך השנים פערים יציבים ובלתי-משתנים בין הנבחנים הערבים והיהודים. עובדה זו מצביעה על ההטיה התרבותית של הבחינה הפסיכומטרית ועל הבעייתיות של השימוש בה.

נהוג לטעון שמקור הפערים בין נבחנים ערבים ליהודים בבחינה הפסיכומטרית בפערים שנוצרו עוד לפני הבחינה, קרי במהלך הלימודים במערכת החינוך. טענה זו טומנת בחובה הנחה שהבחינה הפסיכומטרית משכפלת ואף מנציחה את הפערים הקיימים, מבלי שייעשה כל מאמץ לחסל את האפליה הקיימת במערכת החינוך.

  • · דו”ח ועדת המשנה של ות”ת

דו”ח ועדת המשנה של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות”ת), שליד המועצה להשכלה גבוהה, לקידום ההשכלה הגבוהה בקרב האוכלוסייה הערבית, קובע כי:

“אין ספק שבחינת הכניסה הפסיכומטרית מהווה את המכשול המרכזי החוסם את כניסת הערבים למוסדות להשכלה גבוהה . . . לסטודנט היהודי קיימת עדיפות על פני הסטודנט הערבי בכל המקצועות ובמיוחד המקצועות היוקרתיים הדורשים סף קבלה גבוה. אין ספק שהפער בין סטודנטים יהודים וערבים מתחיל משלב מוקדם של הלימודים, ולאורך החינוך היסודי והתיכון . . . אולם גם קיימות מספר בעיות הקשורות בבחינה הפסיכומטרית עצמה. בחינה זו נועדה ותוכננה בעיקר לסטודנטים בעלי רקע תרבותי מערבי. לכן הבחינה אינה מותאמת לסטודנטים ערבים או אפילו, לסטודנטים יהודים בעלי רקע מזרחי”.

עיקר המלצות הדו”ח: שינויים בתוך הבחינה הפסיכומטרית; העברת החלטה לפיה הבחינה הפסיכומטרית תהווה מקסימום 50% מציון הקבלה לאוניברסיטאות; כינון מנגנון מפצה לאוכלוסיות חלשות, כך שנגישותן למקצועות יוקרתיים ומבוקשים לא תפגע בגלל הבחינה הפסיכומטרית.

  • · המלצות
  1. ביטול הבחינה הפסיכומטרית והחלפתה בכל כלי הוגן אחר;
  2. שהבחינה הפסיכומטרית תהווה מקסימום 50% מציון הקבלה המשוקלל;
  3. נקיטת מדיניות של העדפה מתקנת בציוני הבחינה לטובת הנבחנים הערבים;
  4. שיתוף ושילוב אנשי מקצוע ערבים בכתיבת הבחינה ובגיבושה;
  5. הנהגת שיעורי הכנה לבחינה הפסיכומטרית כחלק ממערך הלימודים בבתי הספר התיכוניים הערביים;
  6. מתן אפשרות לנבחנים הערבים להיבחן בבחינות המתקיימות במוסדות חינוך המצויים בתוך יישובים ערביים.